beginning of the line (5th and 6th line from the bottom)
is there ever an instance that it is kasher, or it it 100% passul?
How about the Bais of Uleovdo?
Popular posts from this blog
The forum is back online...for reference and research purposes.
Dear Readers and Members, The forum has been down for over 6 months because the domain name (www.stamforum.com) lapsed and it is no longer available to re purchase. Although this forum is now defunct (it has morphed into several whatsapp groups), I have had many requests to put it back online because it contains so much information (over 1,800 posts and thousands of comments in the discussions, on a wide range of topics related to STa"M). I have therefore put the forum back online at blogger, so the address is www.stamforum.blogspot.com. The forum lasted for a decade...not a bad effort! It was pretty popular back in the days before whatsapp and managed to receive over a million hits in it's short life. It was one of the only organised forums in the STa"M world and definitely the largest in it's heyday. I would like to thank all those who cobtributed over the years, particularly the early members who helped build it up. Thanking you all, Eli
Ink, Kosher vs. non-Kosher
We all know that there is no ancient source that requires ink to be מן המותר בפיך . Possibly, as said here before, because in the olden days ink was always מן המותר בפיך and the question was never raised. It was probably self-evident. Nowadays, no decent Rav will approve an ink which is not מן המותר בפיך . Who was the first one to raise this question? Was it raised because of animal ingredients or because of non-kosher wine?
4th to last line as well
ReplyDeleteif there is no missing or additional word or letters it is kosher.
ReplyDeletethe specific words begining the lines is a minhag, and is not me'akev l'psol.
but for some reason we are more strict about roshie hashitin by mezuzah than by tefillin parshiyos. why?
ReplyDeleteThe rashei shitin of mezuza is from the early Gaonim, mentioned in Shimusha Raba and Rif. But the rasheu shitin in tefilin are from Ari zal - much later.
ReplyDeleteטור אורח חיים הלכות תפילין סימן לה
Deleteנהגו במנין השיטין על פי הקבלה לכתוב בשל יד שבע שיטין בכל פרשה ופרשה ובשל ראש ד' שיטין ואם שינה לא פסל ואלו הן ראשי שיטין
Thanks for clarifying that. Even after 15 years in the field I am still learning....
ReplyDeletehttp://prntscr.com/1mxbf0 see פתחי שערים רפ"חש סעיף י"א
ReplyDeleteשינה ראשי השורות בתפילין כשר
ReplyDeleteוי"א רק בדעבד
ויש מחמירין יותר
עיין סי' לה שולחן הטהור
http://prntscr.com/1mxdn4
שינה ראשי השורות בתפילין כשר
ReplyDeleteוי"א רק בדעבד
ויש מחמירין יותר
עיין סי' לה שולחן הטהור
http://prntscr.com/1mxdn4
Just to make it clear. Not one posek I have ever asked has said it is any type of chisoron in kashrus if one changes the roshei hashitin by tefillin
ReplyDeletehas anyone heard of anyone making an issue about roshei hashitin to the customer?
ReplyDeleteן am posting a letter I wrote to Vaad Mishmeres STa"M and to many large sochrim:
ReplyDeleteלכבוד......................................................................................................הי"ו
נהיה מצב שסופרים שכותבים פרשיות מהודרות בקרוב לאלף דולר כותבים מתוך תיקון כקוף בעלמא
וכותבים מאת תיקונים ותיקונים שונים ומרמים הקונים שרוצים פרשיות מהודרות
א. יש סדר איך לכתוב השורות ע"פ שולחן ערוך וכן נוהגים כשכותבים תפילין כתב ב"י
ויש סדר ע"פ האריז"ל וכן נוהגים כשכותבים תפילין כתב אריז"ל
(לא ניכנס לנידון של ראשי השיטין בר"ת)
ולדאבונינו הרב רוב הסופרים "בארץ ישראל" אינם מדקדקים בזה
ואולי הסופרים אינם אשמים אלא משמרת סת"ם שהרי הסופרים שלמדו רק משנה ברורה ולא קסת הסופר ולא טור בית יוסף , מהיכן שידעו
אבל עוד יותר גרוע זה הפתיחות וסתימות שרובא דרובא אינם יודעים מה הם עושים וכשתשאל הסופר מה כתבת? יגיד שרק העתיק מהתיקון, ואפילו כשמעתיקים מתיקון של מומחה מודדים הרווח לפי האות שבשורה מעלה מזה או למטה מזה שיתאים לתיקון ואינו שם לב שיש אות או שנים מצומצמים או מתוחים וממילא חסר יוד אחת בהרווח
ומצוי מאד שכותבים 9 יודים למעלה ו9 יודין למטה
או 8 למעלה ו9 או יותר למטה
וזה לא אליבא דשום שיטה
ואנסה לחזור במהירות ובפשיטות השיטות
רמב"ם פחות מ9 יודין למטה- ג פעמים אשר (9 גדולות ושתי רוחים) למעלה
טז- אותיות קטנות: 8 יודין למטה -ו8 יודין למעלה וכשאי אפשר לצמצם יעשה 7
טז אותיות גדולות : 7 יודין למטה - 8 אותיות גדולות(16 יודין) למעלה
ואליך הסופר אקרא אל תשאיר את המכתב הזה ולעשות הרוחים לפי זה שאם כן תשאר קוף בדרגא שתים אלא תפתח משנה ברורה וקסת הסופר ותלמד
Some of the roshei shittin mentioned in rishonim are based on shittos that we do not follow. For example, if I'm remembering correctly the Tikkun Tfillin gives roshei shittin that are clearly meant to make all of the parshiyos (even V'haya Im Shamoa') psuchos, as was the old Minhag Ashkenaz. However, nowadays I am not aware of anyone who follows that practice (since according to the Rambam it's pasul). I am also told that when one follows the roshei shittin of the Rosh it leaves a full parsha break at the end of Shma' and the beginning of V'haya Im Shamoa'. (This is particularly interesting when one notes the Rosh's shitta about the Tzuros Haparshiyos and the fact that it seems from reading the Rosh like the last parsha should be a stuma, yet this tzura according to him should lichora make a psucha, ואכמ"ל.)
ReplyDeleteAdditionally, the Shulchan 'Aruch does NOT mention any specific roshei shittin. The Mishna Berura is m'tzayyen the Tur, but says that one should be careful not to stretch letters in order to follow these roshei shittin.
DeleteI now sent A friend to ask Reb Menachem Dovidowtz: here is the quote:
ReplyDelete"In b"y i am not medakdek , in ari i follow the matzos shimurim."
I looked up a copy of reb nesanels ksav and he does not either follow the tor