chof and vov, close but not possul

I recently observed a discussion where a particular Magiha was concerned in several cases of a vov following a chof, with the two letters close but not actually touching.

While there are opinions who are choshesh in such a case (R' Wosner) it is important to note that it really has to present itself in the unique manner of looking like a mem with a small nifsak (for example the vov of the mem would be angled back slightly as it is shaped in a mem). Its not enough for them just to be close, there has to be other contributing factors. Therefore in a case such as the pictures below, where it presents as a chof and vov that -  yes are close - but simply still look like their normal individual letters, there should be no problem unless they are actually touching.


I was wondering R' Moshe's opinion on this matter and if anyone thinks there is a problem with these "karov negiyos"






Comments

  1. אני מסכים עם האמור שכאשר אין שינוי מיוחד בכ"ף או וי"ו אלא רק קרובים אינם נראים כמ"ם. ואם המצב יותר גרוע ממה שנראה בתמונה דינה שאלת תינוק

    ReplyDelete
  2. לכבוד ר' אלי
    כעת שלחו לי תמונה יותר ברורה של הפרשה השניה "בכור" ופסקתי שהיא שאלת תינוק, ואם יקראנה מ"ם היא פסולה

    ReplyDelete
    Replies
    1. זה הפסק שלי. יש רבנים רבים וחשובים שמכשירים בכל ענין, אם זה לא נוגע. ולענ"ד אין דבריהם נראין נכון, אבל הם רבים

      Delete
  3. אני לא מבין , מה הוא המקור של חומרא זו? מהי הסיבה של הרב להחמיר בנושא זה מאשר את הדעות המקובלות ?

    ReplyDelete
  4. דעתי שאין לומר באות מ"ם שנפסקה שמותר לתקנה כי צורתה מ"ם, ולידה עומדת כ"ף ווי"ו בדיוק בכה"ג וייחשב כ"ף ווי"ו, או ששתי הצורות הן מ"ם ומותר לתקנן, או ששתי הצורות הן אותיות נפרדות וא"א לתקן המ"ם הזו
    והרי רבינו פוסק בסימן לב סעיף ל' מפורש שהכל הולך אחר קריאת התינוק במקרים אלו
    ולכן אדרבה לא הבנתי כלל סברת המקילים

    אבל איני סותר מה שכתבת בפנים, דאם אין שום ריעותא רק סמוכות זה לזה אינן פסולות. אבל כאשר סמוכות יותר מדי ונראות לתינוק כמ"ם לא נוכל להכשיר
    זו דעתי, וכאמור החולקים הן רבים ונכבדים (מהרש"ג חלק א סי' ג, שבט הלוי ח"ה סי' ח)

    ReplyDelete
    Replies
    1. רבינו פוסק בסימן לב סעיף ל' מפורש שהכל הולך אחר קריאת התינוק, אא"כ עיננו רואות

      והצ"צ (חא"ע קסה) פוסק שהוא הדין, כשעיננו רואות שנכתב כתיקונו לא איכפת לן מה התינוק קורא אותה

      ואפי' הגידולי הקדש ( סימן לב ס"ק לג) שרוצה לפסול היינו רק "שנסמכו ב' אותיות זל"ז טובא בשינוי משאר סמיכות האותיות ...אם סמכן זל"ז יותר מרגילות" מה שאין כן כאן שהכ' ו' אינו סמוכות בשינוי לפי ערך שאר האותיות

      ומה שמדאיג אותך על מ' שנפסקה וכ"ף ווי"ו בכה"ג, הרי המ' אינו ממש כ' ו', כמ"ש בסי' לו

      ...כמה נפיש גברא דעביד כשמעתיה

      Delete
  5. I had this shala and the rov here paskend that if it was נכתב בהכשר i.e. not touching - there is no need to show a tinok just because the letters are very close

    ReplyDelete
  6. see maharshag siman 3 http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1278&st=&pgnum=27

    מה שהקשה לך, אם כ״ף הוא סמוכה מאוד לוי״ו שאצלה ורק יש ביניהם פירוד דק מאוד כחוט השערה ותינוק מ״מ יקרא את האות מם איך נכשיר הלא התינוק אומר שהוא מם ? לק״מ דכבר כתבתי גם במכתבי הראשון דלא נאמר הך כללא לשאול לתינוק אלא אם הדבר ספק מה הוא, אבל כשאין הדבר ספק לא משגחינן כלל על קריאת התינוק בין להכשיר בין לפסול , וא״כ הכא בנידון שלנו כאן לאחר העיון היטב נפרד הכף מן הויו א״כ אין כאן ספק לנו דאנו רואים שהם ב׳ אותיות א״כ אין קריאת התינוק בזה מעלה ולא מוריד כיון שאין לנו ספק אס הס ב אותיות שהרי אנו רואים בוודאי שהם שני אותיות, ואע״ג דאם הי׳ אות אחת פרוד קצת כגון אם ״יודי האלפי״ן והשיני״ן והעיני״ן״ אינן נוגעין לגוף האות ותינוק דלחול״ט מכירן מועיל תיקון בתו״מ ולא הוי שלכ״ס מ״מ קודם התיקון הס פסולים ומה דמועיל תיקון הטעם הוא משום דלא נאמר הפסול של שלכ״ס אלא באם קודם התיקון גם לתינוק לא הי׳ ניכר אבל להיפך במקום שצריך להיות כ״ף וי״ו, אף שנכתבו סמוכין להדדי מאד עד שהתינוק מדמה שהוא מם מ״מ כשר, והרי מצינו דוגמא לזה גבי טריפות הריאה בסי׳ ל״ה ביו״ד לענין חסר אונא ויש סדק שאמרי׳ שם שהסדקים מועילים להכשיר אבל לא להטריף עי״ש והכי נמי בנידון דידן קריאת התינוק מועיל להכשיר לענין פסול של שלכ״ס, ומ״מ אינו מועיל לפסול באם אנו רואין שהם שני אותיית והבן

    ReplyDelete
  7. Interesting the above tshuva has another interesting point
    והנה מה שכתבתי במכתבי הראשון דהאר״י ז״ל רק
    בתפילין צוה לכתוב הצד״י כמי יו״ד הפוכה כן
    ראיתי כתוב בספר קסת הסופר וגם דעת הגאון בענ
    התניא ז״ל כן הוא שכתב ומדייק תיבת ״בתפילין״ לשון
    זה מורה דרק בתפילין צוה האר״י ז״ל לכתיב כן וכ״כ
    לשון זה בכמה אותיות, ואף דגבי וי״ו כתב מפורש בתפילין
    ולא בס״ת ובצד״י לא כתב מפורש ״ולא בס״ת״ אין זה
    דיוק דלפעמיס מקצר ולפעמים מאריך וכותב בביאור יותר
    בתפילין ולא בס״ת. ובאינך מקומות יגיד עליו ריעו,
    וכמדומה לי שבשו״ת בית שלמה כתב מפורש בשם האר״י
    ז״ל שרק בתפילין יש לכתוב כן.

    ReplyDelete
    Replies
    1. אגרות קודש כרך ג' מכתב תשלא, עמ' תלז
      איך כותבים לכתחילה בס"ת, כבר העתיק במכתבו מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שמנהגנו לכתוב בס"ת ג"כ ביו"ד הפוכה. וראה במשנת אברהם שם שכן ראה בס"ת של גדולים ומומחים מכמה דורות ומס"ת מומחים שבדורותיו ורק חדשים מקרוב באו שמשנים כו' (והוא דלא כדעת שו"ת השיב משה חיו"ד סנ"א שלכתחילה יכתבו בס"ת ביו"ד ישרה

      Delete
    2. This comment has been removed by the author.

      Delete

Post a Comment

Popular posts from this blog

Ink, Kosher vs. non-Kosher

The forum is back online...for reference and research purposes.