Sources

Can anyone tell me the sources of:

1) Not making mehikos in Megillot / Kesuvim scrolls other than Megillah Esther.

2) Writing Kesidran within the same Yeria in a Sefer Torah.

Thanks!
YK

Comments

  1. מאיר עיני סופרים סימן י סעיף ח ס"ק א
    ומ"מ לכתחילה צריך לכתוב גם ס"ת כסדרן דס"ת חמור מקדושת תו"מ רק בדיעבד כשר משום דא"כ לא תמצא ס"ת כשירה, בגדי ישע בשם רדב"ז סי' ש"י

    וכן שם בדקדוקי סופרים
    ומ"מ לכתחילה צריך לכתוב גם ס"ת כסדרן

    ReplyDelete
    Replies
    1. Is this accepted and lehalacha writing in this fashion is bedieved, or lemaase we are not choshesh for this opinion?
      thanks for the mare mokom

      Delete
    2. by the way your source doesn't seems to differentiate between same or different yerios

      Delete
  2. Replies
    1. I thought the same but the Rabbi in my shul brought this up and I wanted to check the sources

      Delete
    2. There is a Tshuvas HaRitva (I think around siman 100, but might be wrong) who says that "lulei d'mistafina" he would've said that the 4 parshiyos of tfillin, even when written in a Sefer Torah, must be written k'sidran.

      Delete
    3. Ok but that's no halachically binding, just a random thought... nevertheless thanks for the source.

      Delete
    4. My intention was as a point of interes. None of the sources being discussed here are halachically binding.

      Delete
  3. The Shaila is if somebody wrote a whole sefer kesidran and found one mistake that needed to be corrected.Did he loose the whole lechatchila?

    ReplyDelete
    Replies
    1. The Keses himself writes it!!! That since holiness is even more than tfillin - it ought be written kesidran.

      Delete
    2. לשכת הסופר סימן ט ס"ק א
      עוד כתב שם הרדב"ז . . ולפע"ד תמוה . . אמאי לא נימא דגם ס"ת בעי כסדרן

      !קושייתו שם שס"ת יצטרך "כסדרן" מדאורייתא

      אבל בסעיף א שם כותב "תפילין ומזוזות צריכין לכתוב אותם כסדרן", ואינו מזכיר ס"ת כלל אפילו בנוגע לכתחילה

      בנוגע לפועל פוסק אדה"ז סימן לב סעיף מט
      אבל בס"ת יכול למחוק כל השורות העליונות אם אין בהם שום שם משמות שאינן נמחקין

      אף שגם אם לא ימחוק כשר עכ"פ בדיעבד

      ולתרץ קושיית הקסת ראה אגרות קודש כרך ז עמוד שפה אגרת ב'רמה, ובהמצויין שם

      Delete
    3. I don't understand this whole discussion. My understanding was that the Radvaz was only theoretical, but no one ever actually held such a shitta l'mayse. Perhaps the strongest raaya is the fact that the only source for the din of k'sidran is the M'chilta at the end of Parshas Bo that specifically is talking about the four parshiyos of tfillin and possibly the Mishna of "ein tolin" and it is m'furash that tliya is kosher is Seifer Torah!

      Delete

Post a Comment

Popular posts from this blog

Ink, Kosher vs. non-Kosher

Question to Yosef Chaim B