דין ריוח פתוחות וסתומות בשל יד - בקלפים נפרדים

האם תפלין של יד שאין בהם ריוח פרשיות [פתוחה או סתומה] כדין, מועיל לחתכן לד' פרשיות נפרדות, ותתכשרנה? שהרי תפלין של יד מד' קלפים כשרה בדיעבד, ובתפלין של ראש מבואר בשוע"ר [סי' לב סעיף נד, בשם המגן אברהם] שאין קפידא מהדין בריוח פרשיות כי הם בד' קלפים נפרדים. א"כ שמא גם בשל יד אם נחתוך קלף היד לד' פרשיות נפרדות, לא יעכב בהן דיני פרשה פו"ס?

נראה לי פשוט שלא מועיל. דדין פו"ס מעכב בשל יד, לא משום שהם באמת [במציאות] על קלף אחד, אלא משום שדינן של הד' פרשיות בשל יד להיות בקלף אחד, וגם אם הם בקלפים פרודות זה מזה, הרי הן נחשבות כמדובקות יחד, וצריכין להיות ראויין לריוח הפרשיות כדינן. אבל אם אין הרווחים כדינן, הרי אינן ראויות כלל לידבק יחד.

ונראה לי שזה הטעם שאנו מקפידים להניח תפלין יד של ר"ת, דלכאורה מכיון שאפשר לחתוך הקלפים זה מזה, הרי אם יחתוך פרשיות שמע ווהיה א"ש, לא יהא שום חילוק בתפלין של יד בין רש"י ור"ת.

במלים אחרות: גם אם הקלפים מחולקים, הרי הן נחשבין מאוחדים יחד, ולכן צריך להניח של יד רש"י ור"ת, כי אין סדרן על הקלף שוה.

אבל אם אין דיבוק וחיבור הפרשיות זה לזה עיקר, למה לא נימא איפכא שאפילו מחוברות בקלף אחד הרי הן כפרודות [עומדות ליפרד] ותתכשרנה בין לרש"י בין לר"ת. אלא שמע מינה שעיקרן חיבור הפרשיות זה לזה, ובמה הדבר ניכר [גם כאשר הן מחותכות זה מזה] במה שיש התאמת רווחים [פו"ס] כדין.

כל זה כתבתי בלי לעיין בספרים. שמא מישהו ימצא דין זה מבואר. ראה גם מה שכתבתי פורום לנושאי סת"ם: פרשיות תפלין של יד כסדרן על הקלף