דין ריוח פתוחות וסתומות בשל יד - בקלפים נפרדים
האם תפלין של יד שאין בהם ריוח פרשיות [פתוחה או סתומה] כדין, מועיל לחתכן לד' פרשיות נפרדות, ותתכשרנה? שהרי תפלין של יד מד' קלפים כשרה בדיעבד, ובתפלין של ראש מבואר בשוע"ר [סי' לב סעיף נד, בשם המגן אברהם] שאין קפידא מהדין בריוח פרשיות כי הם בד' קלפים נפרדים. א"כ שמא גם בשל יד אם נחתוך קלף היד לד' פרשיות נפרדות, לא יעכב בהן דיני פרשה פו"ס?
נראה לי פשוט שלא מועיל. דדין פו"ס מעכב בשל יד, לא משום שהם באמת [במציאות] על קלף אחד, אלא משום שדינן של הד' פרשיות בשל יד להיות בקלף אחד, וגם אם הם בקלפים פרודות זה מזה, הרי הן נחשבות כמדובקות יחד, וצריכין להיות ראויין לריוח הפרשיות כדינן. אבל אם אין הרווחים כדינן, הרי אינן ראויות כלל לידבק יחד.
ונראה לי שזה הטעם שאנו מקפידים להניח תפלין יד של ר"ת, דלכאורה מכיון שאפשר לחתוך הקלפים זה מזה, הרי אם יחתוך פרשיות שמע ווהיה א"ש, לא יהא שום חילוק בתפלין של יד בין רש"י ור"ת.
במלים אחרות: גם אם הקלפים מחולקים, הרי הן נחשבין מאוחדים יחד, ולכן צריך להניח של יד רש"י ור"ת, כי אין סדרן על הקלף שוה.
אבל אם אין דיבוק וחיבור הפרשיות זה לזה עיקר, למה לא נימא איפכא שאפילו מחוברות בקלף אחד הרי הן כפרודות [עומדות ליפרד] ותתכשרנה בין לרש"י בין לר"ת. אלא שמע מינה שעיקרן חיבור הפרשיות זה לזה, ובמה הדבר ניכר [גם כאשר הן מחותכות זה מזה] במה שיש התאמת רווחים [פו"ס] כדין.
כל זה כתבתי בלי לעיין בספרים. שמא מישהו ימצא דין זה מבואר. ראה גם מה שכתבתי פורום לנושאי סת"ם: פרשיות תפלין של יד כסדרן על הקלף
הסברא אינה מוכרחת כלל ומכמה טעמים.
ReplyDeleteא) מנ"ל דטעם ההכשר בפרשיות ש"י נפרדות הוה מטעם דנחשבין כמדובקות. דלכו' משמע דההכשר הוא דמעיקר הדין בעינן רק "אות אחד" שהוא מבחוץ כמו בשל ראש דבעינן רק ד' בתים ולא ד' פרשיות נפרדות זו מזו.
ב) מנ"ל דאינו יוצא גם לדעת רש"י וגם לדעת ר"ת כשהפרשיות נפרדות זו מזו. ופשיטא דזה שמניחים של רש"י לחוד ושל ר"ת לחוד אינו ראי' דאינו יוצא דעת שניהם כשהפשיות אכן נפרדות.
ג) לאידך, מנ"ל דגם כשהפרשיות נפרדות אין חיוב לגללם כסדרן באופן שהקורא יפגש תחילה בפרשת "קדש" ואח"כ בפ' "והיה כי" וכו' וכו'.
ובלי ראיות מש"ס ופוסקים לא מצאנו ידינו ורגלינו בית המדרש
ג) לאידך, מנ"ל דגם כשהפרשיות נפרדות אין חיוב לגללם כסדרן באופן שהקורא יפגש תחילה בפרשת "קדש" ואח"כ בפ' "והיה כי" וכו' וכו
Deleteזה סברא מחודשת, לא שמעתיה מעולם
כי פשט ההלכה שאין סדר כלל בפרשיות בהנחתן בחלל הבית של יד, וממילא כאשר הן ד' קלפים הכשרים בבית אחד אין להם שום סדר
ומעין סברא זו הביא מרן הגרי"ז זצוקלה"ה בשם אביו הגר"ח זצוקלה"ה בחידושיו על הרמב"ם בהלכות תפילין, ומטעם זה אכן תמה קצת על הראשונים דס"ל דהמחלוקת לענין סדר הפרשיות קאי גם אשל יד. ולפני כמה חדשים עלה בדעתי דאולי יש להדר ולהניח ריוח פרשה בסוף פרשת והא"ש כדי שהפרשיות תהיינה ראויות לבילה לדעת ר"ת וסייעתיה (ואע"ג דמנהגינו לא להניח שום ריוח בסוף הוא בדוקא משום השיטות דס"ל דשם פתוחה או סתומה נקבע מסוף הפרשה, אבל אנן לא קיי"ל הכי, שהרי חוץ מחב"ד וכמה אחרים אין מניחים שיעור פרשת בסוף פרשת שמע). אבל מ"מ על סמך דמיוני גרידא לא עשיתי מעשה.
Deleteבנוגע להעצה דחיתוך הפרשיות: ראה קול יעקב סי' ל"ב ס"ק רי"ח. ולכאו' יש ללמוד משם לנדו"ד.
ReplyDeleteאין לדמות, דהתם התיקון [הוא על קלקול ש]מחוץ לצורת הפרשיות
ReplyDeleteמשא"כ נידון דידן הוא תיקון לגוף הפרשיות