Ink, Kosher vs. non-Kosher

דיו לנצח

לכל דבר של קדושה יש התנגדות

לפני יציאת מצרים היו כאלה שלא רצו לצאת. כולנו יודעים מה היה בסופם. כשמשה רבנו קבל את התורה על הר סיני היו כאלה שעשו את עגל הזהב ורקדו סביבו. כולנו יודעים מה היה בסופם. לפני הכניסה לארץ ישראל היו עשרה מרגלים שהוציאו דיבה נגד הארץ והסיתו את העם נגד הכניסה לארץ. כולנו יודעים מה היה בסופם של המרגלים ומה קרה לאלה ששמעו את הדיבה והאמינו לה.

אחרי שהתחילו לבדוק סת"ם במחשב, היו רבנים גדולים שהתנגדו לבדיקה במחשב. כיום בטלו כל ההתנגדויות וכל הסת"ם חייבים לעבור גם בדיקת מחשב.

אחרי המצאת המכונית, נרתמו העגלונים למאבק נגד המכוניות. הם ידעו שהמכונית היא כלי תחבורה הרבה יותר טוב מסוס ועגלה, והם חששו לפרנסתם. מאבקם היה תוצאה ישירה של עליונות המכונית על הסוס והעגלה. כמה עגלונים יש בימינו וכמה מכוניות?

תנאי עיקרי בדיו סת"ם הוא שהכתב יתקיים לאורך ימים ולא יפסל [1]. דיו לנצח שחור לעולמים ואף פעם אין בו פסולים. רק על דיו עשן (כמו דיו לנצח) כתבו הפוסקים שהוא כשר לכתחילה למצוה מן המובחר. לעומת זאת, דיו עפצים וקנקנתום נסדק ונפסל בקלות [2], ויש ראשונים שאומרים עליו שהוא פסול [3]. מי רוצה לקנות סת"ם כתובים בדיו שנפסל בקלות, כשיש דיו טוב יותר - כשר לכתחילה למצוה מן המובחר ואינו נפסל? כמו במאבק נגד המכוניות, גם ההתנגדות לדיו לנצח היא תוצאה ישירה של עליונות דיו לנצח על דיו עפצים וקנקנתום - הן באיכות והן בכשרות.

יצרני דיו מהסוג של עפצים וקנקנתום יודעים יפה שדיו לנצח הוא "מעלין בקודש" - יותר טוב באיכותו ויותר מהודר בכשרותו - וגם הם חוששים לפרנסתם. אז מוציאים דיבה ומסיתים נגד דיו לנצח, בדיוק כמו שעשו המרגלים נגד ארץ הקודש, והעגלונים נגד המכוניות...

עפצים וקנקנתום הם שני המרכיבים היחידים שיש פוסקים שפוסלים אותם לדיו [3] אפילו בדיעבד. כדי לזרות חול בעיני הצבור, המציאו שקר כאילו דיו עפצים וקנקנתום מהודר יותר מדיו עשן, בטענה שרוב הסופרים נהגו עד עתה לכתוב בדיו עפצים וקנקנתום (שהוא זול יותר וקל יותר לעשותו) ואין לשנות מהמסורת שלהם. טענה זו דומה לטענה כאילו בשר בכשרות רגילה מהודר יותר מבשר בכשרות למהדרין, כי רוב שומרי הכשרות נוהגים לאכול בכשרות רגילה (שהיא זולה יותר) ואין לשנות מהמסורת שלהם.

קשה להאמין שהצליחו "לשכנע" את בית הדין הנכבד של העדה החרדית לדון בהתקפה נגד דיו לנצח בנוכחות המתקיף בלבד, בלי שהמותקף - יצרן דיו לנצח - ידע על הדיון. המתקיף הצליח להטעות את הדיינים הנכבדים בטענות של שקר נגד דיו לנצח, ולא היה בדיון בביה"ד מי שיענה לטענות ויחשוף את השקרים [4]. איך מותר לבית דין לעבור על איסור דאורייתא, לשמור דיון בסוד מפני הצד המותקף, ולשמוע רק צד אחד בהתקפה נגד צד שני בלי נוכחות הצד השני?

אח"כ הצליחו "לשכנע" את הרב מנחם יהודה גרוס לכתוב ולפרסם מכתב נגד דיו לנצח עם דברי שקר, הוצאת שם רע, ושטויות [6,5].

כותב המכתב העלים מהקוראים את ההסכמות הרבות שניתנו לדיו לנצח [7]. במיוחד הוא העלים את ההסכמות של הרה"ג שמואל הלוי ואזנר שליט"א, הרה"ג יעקב מאיר שטרן שליט"א, הרה"ג שמאי קהת הכהן גראס שליט"א, והאישור של ועד משמרת סת"ם. הוא אפילו העיז פניו נגד הגרי"ש אלישיב זצוק"ל וזילזל בהסכמות שהגרי"ש אלישיב זצוק"ל נתן לדיו לנצח. הגרי"ש אלישיב זצוק"ל נתן את ברכתו והסכמתו לדיו לנצח פעמיים. פעם ראשונה בחשון תשע"ב, ופעם שניה ביום ט' שבט תשע"ב. הרה"ג מרדכי פרידלנדר שליט"א בדק את כל פרטי הפגישות עם הגרי"ש אלישיב ואישר (פעמיים) את נכונות ההסכמות. ואעפ"כ העיז הכותב את פניו נגד הסכמות הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, וניסה להוליך שולל רבנים נכבדים. אף אחד מהרבנים הנכבדים לא נפל בפח ולא נתן ידו לזילזול הזה בהסכמות של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

"כאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ". בחודש שאחרי פרסום המכתב הזה נמכרו פי 30 יותר בקבוקים של דיו לנצח ממה שנמכרו בחודש שלפניו.

נגד ההסכמות של גדולי הרבנים, כל התנגדות היא כקליפת השום. ההתנגדות הזאת מזכירה את ההתנגדות שהיתה לבדיקת סת"ם במחשב. ההתנגדות הזאת מזכירה גם איך לפני כמאה שנה השפיעו עגלונים על מחוקקים לחוקק ללא תועלת חוקים נגד מכוניות, כי המכוניות הפחידו את הסוסים. כמה סוסים ועגלות יש בימינו וכמה מכוניות? בסופו של דבר קרח ועדתו נבלעים באדמה, האמת מנצחת, ובצבור מתקבל מה שטוב יותר וכשר יותר.

אחרי שאנו אומרים בתפילה "אמת ויציב..." יש עוד רשימה ארוכה, והאחרון ברשימה הוא "יפה". "יפה" הכי רחוק מ"אמת". פלפול "יפה" הוא פלפול הכי רחוק מה"אמת". בהוצאת הדיבה הזאת, הנובעת מסיבות של הפך הקדושה, אין פלא שמלעיטים את הצבור בפלפולים "יפים". אך הצבור לא טפש. הצבור יודע את האמת שדיו לנצח טוב יותר ומהודר יותר בכשרותו.

כולם יודעים שרק דיו לנצח יכול להציל את עם ישראל מסת"ם שנפסלים. סופרים שאכפת להם שכל הסת"ם שלהם ישארו כשרים לאורך ימים כותבים רק בדיו לנצח.

[1]. הרשב"א כותב על כתיבת ספרים בדיו: "לענין ספרים דבעינן דבר המתקיים לעולם".(שבת,קטו). הרמב"ם כותב על דיו שאינו מתקיים: "איך יכתב בכגון זה דבר שירצו שיתקיים אלפי שנים?" (שו"ת הרמב"ם, סימן קלו). הצמח צדק כותב שלש פעמים: "עיקר מעלת הדיו הוא זה דכשכותבים בו הוא דבר של קיימא ... עיקר מעלת הדיו היינו שהוא דבר של קיימא ... עיקר ענין הדיו הוא דבר של קיימא". (שו"ת, או"ח, טו). ואח"כ מוסיף אזהרה נגד דיו שנושר מן הקלף: "להזהיר שמרבוי הגלאנץ לא יהיו נושרים וקופצים האותיות". בספר אבני יעקב (סימן ר') כתוב: "אין כותבין ספרים רק בדבר המתקיים לעולם... ודיו דרכו להיות עומד לעולם... דצריך להיות שחור העומד וכונתו העומד לעולם כמו דיו". מכאן אנו למדים שדיו צריך להיות כזה שמתקיים לעולם (או אלפי שנים) ואינו נושר וקופץ מן הקלף. אין מי שמתיר לכתוב בדיו שנפגם ונפסל בקלות.

[2]. בספר קול סופרים כתב יד בהעתקת הסופר רבי יהודא אשר ראטה, מתואר סדר עשית דיו עפצים וקנקנתום בתוספת אזהרה שלא להתחכם בעשית הדיו כי: "אחר ימים מועטין קופץ הדיו מן הקלף ויהיו פירודים באותיות ויפסלו הסתו"ם ח"ו. לכן צריכין ליזהר לבל יעשו דיו מדעת עצמו או ע"י איזה תחבולה חדשה, כי אם אמנם שנראה עתה שהיא טוב ויפה, מי יודע מה יהא בסופה." ובאגרת שכתב לאחיו, כותב מחבר קול סופרים: "אולי תקפוץ מן הקלף או תתהפך ללבן או לאודם וכדומה." וכן כתב הצמח צדק (שו"ת צמח צדק, או"ח, טו): "להזהיר שמרבוי הגלאנץ לא יהיו נושרים וקופצים האותיות". שניהם מזהירים מפני חידושים בעשית דיו מסוג עפצים וקנקנתום כדי שלא יקפוץ מן הקלף ולא ישנה את צבעו. והנה אנו רואים שיצרני הדיו בדורות האחרונים המציאו תחבולה חדשה ובמקום קנקנתום מן האדמה עושים את הדיו מגופרת-ברזל סינטטית שבאה מנקוי ברזל ופלדה בחומצה גופריתנית. והדיו הזה נשבר בקלות, קופץ מן הקלף, מקבל צבע אדום, גורם לאלפי סת"ם שיפסלו, ואעפ"כ אין פוצה פה ומצפצף.

[3]. דיו עפצים וקנקנתום, פסול למגילת סוטה. (משנה, סוטה, פ'ב, מ'ד. רמב"ם, הלכות סוטה, פרק ד). "ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו [בלי עפצים]" (תוספות, שבת, כג ע'א). "דיו של עפצים אסור לכתוב ממנו ספר תורה – דהא אינו קרוי דיו" (ספר התרומה, הלכות ספר תורה, קצ"ה). "מותר לתת אדרמינט לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום" (תוספות, עירובין, יג, ע'א). מכאן אנו למדים שקנקנתום אסור. "ווטריולא [קנקנתום] שמשימים בדיו של עפצים ודאי הוא פסול שאין זה דיו אלא צבע." (מרדכי, גיטין, יט, ע'א). "מי עפצא וקנקנתום לבד בלא דיו מעשן אינו דיו כלל." (הסופר לוי יצחק מברדיטשוב, תעלומות סופרים, שאלה מא, על פי תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל).

[4]. כיצד מוליכים שולל בד"צ מכובד derech-hadio.blogspot.com/2012/11/blog-post_19.html

[5]. רבני ועד משמרת סת"ם - תשובה נגד זיופי המערער על "דיו לנצח"

derech-hadio.blogspot.com/2012/12/blog-post.html

[6]. כיצד מוליכים שולל רבנים וסופרים derech-hadio.blogspot.com/2012/11/blog-post_6747.html

[7]. דיו לנצח - כשרות הסכמות והמלצות dio-lanetzach.blogspot.com/2011/12/blog-post_2215.html