Dear Readers and Members, The forum has been down for over 6 months because the domain name (www.stamforum.com) lapsed and it is no longer available to re purchase. Although this forum is now defunct (it has morphed into several whatsapp groups), I have had many requests to put it back online because it contains so much information (over 1,800 posts and thousands of comments in the discussions, on a wide range of topics related to STa"M). I have therefore put the forum back online at blogger, so the address is www.stamforum.blogspot.com. The forum lasted for a decade...not a bad effort! It was pretty popular back in the days before whatsapp and managed to receive over a million hits in it's short life. It was one of the only organised forums in the STa"M world and definitely the largest in it's heyday. I would like to thank all those who cobtributed over the years, particularly the early members who helped build it up. Thanking you all, Eli
אגרות קודש, כרך יא, ג'תשלב
ReplyDeleteמטעמי זהירות בכתבי הקדש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם אפילו בספרי הלכה ואגדה, ועאכו"כ בספרי תולדות. ולכן תמהתי על מה שעשה כת"ר כזה בסוף הספר. ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר - כיון שאין בה השם. והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה משא"כ בנדון זה
אגרות קודש, כרך יב, ד'מד
אחרי בקשת סליחתו, ואף שלכאורה הוא כבר לאחר מעשה, בכל זה אעורר במה שנדפסה כרטיס ההזמנה באותיות דכתב אשורית וגם בתגים, וידוע כמה טרחו ראשונים ואחרונים להתיר השימוש באגרות ובכיו"ב בכתב מרובע, ובכל אופן משתדלים לשנות הכתב עד כמה שאפשר מכתב אשורית שבסת"ם. ובטח האריכות לדווכתי' אך למותר, ומדובר בזה גם ביו"ד סו"ס רפ"ד בגליון מהרש"א שם (בשו"ת צור יעקב ספ"ב), ולפני זה בשו"ת הרמב"ם הובא בבית יוסף סי' רפ"ג. שו"ת הרדב"ז ח"ג וח"ד. ועוד
אגרות קודש, כרך יט, ז'קטז
במש"כ האם יש לחלק בין כתיבה להדפסה במכונת כתיבה – וכנראה כוונתו שהאחרון קיל. ולדידי אדרבה – חמור הוא, כיון שהוא בכתב מרובע (אף שבלא תגין) משא"כ כתיבה. והרי כבר נפס"ד ברוב האחרונים שיש קדושה בס' הנדפסים. וכמצויין בשד"ח פאת השדה לכללים אות ד' כלל לח
אגרות קודש אד"ש, כרך יט, ז'ריח
ועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבין הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על או מתחת לאבן הפנה – והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה – יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים – עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים.
תשובת הרמב"ם: נדפסה ביד החזקה (הוצאת שולזינגר) סוף ח"א סי' נז
see stam kehilchasan from rabbi sternbuch. He explains that ksav ivri was used until ezra hasofer reintroduced ksav ashiri because of the special kedusha of ksav ashiri.
ReplyDelete