Thank you for commenting on my ink article. In your comment you stated: "Many poskim disagree... Many rishonim have clearly stated the use of our ingredients." Would you please be kind enough to teach us (so I can include it in the article) which Poskim and what exactly and where did they say that the עפצים וקנקנתום type of ink is preferable over good quality דיו עשן that does not fail? We are not interested in biased פילפולים , or in those who said that דיו עשן is not being used because it fails easily or because it was not known how to make good quality דיו עשן. Nor are we interested in those who said to use עפצים וקנקנתום וגומא ואין לשנות when they discussed specifically the עפצים וקנקנתום type of ink. We are interested to find out where and who (if any) said explicitly, based on sources, that the עפצים וקנקנתום type of ink is preferable over good quality דיו עשן , even when there is דיו עשן of good quality that does not ...
אגרות קודש, כרך יא, ג'תשלב
ReplyDeleteמטעמי זהירות בכתבי הקדש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם אפילו בספרי הלכה ואגדה, ועאכו"כ בספרי תולדות. ולכן תמהתי על מה שעשה כת"ר כזה בסוף הספר. ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר - כיון שאין בה השם. והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה משא"כ בנדון זה
אגרות קודש, כרך יב, ד'מד
אחרי בקשת סליחתו, ואף שלכאורה הוא כבר לאחר מעשה, בכל זה אעורר במה שנדפסה כרטיס ההזמנה באותיות דכתב אשורית וגם בתגים, וידוע כמה טרחו ראשונים ואחרונים להתיר השימוש באגרות ובכיו"ב בכתב מרובע, ובכל אופן משתדלים לשנות הכתב עד כמה שאפשר מכתב אשורית שבסת"ם. ובטח האריכות לדווכתי' אך למותר, ומדובר בזה גם ביו"ד סו"ס רפ"ד בגליון מהרש"א שם (בשו"ת צור יעקב ספ"ב), ולפני זה בשו"ת הרמב"ם הובא בבית יוסף סי' רפ"ג. שו"ת הרדב"ז ח"ג וח"ד. ועוד
אגרות קודש, כרך יט, ז'קטז
במש"כ האם יש לחלק בין כתיבה להדפסה במכונת כתיבה – וכנראה כוונתו שהאחרון קיל. ולדידי אדרבה – חמור הוא, כיון שהוא בכתב מרובע (אף שבלא תגין) משא"כ כתיבה. והרי כבר נפס"ד ברוב האחרונים שיש קדושה בס' הנדפסים. וכמצויין בשד"ח פאת השדה לכללים אות ד' כלל לח
אגרות קודש אד"ש, כרך יט, ז'ריח
ועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבין הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על או מתחת לאבן הפנה – והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה – יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים – עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים.
תשובת הרמב"ם: נדפסה ביד החזקה (הוצאת שולזינגר) סוף ח"א סי' נז
see stam kehilchasan from rabbi sternbuch. He explains that ksav ivri was used until ezra hasofer reintroduced ksav ashiri because of the special kedusha of ksav ashiri.
ReplyDelete