Last week I posted some thoughts in response to a public lecture given by Rabbi Reuvain Mendlowitz regarding Ksav Chabad (the Alter Rebbe's ksav). I felt he did not represent the issue fairly, and since I had received questions about it from a number of people I felt it made sense to write a general response. After I posted my response on this forum, Rabbi Mendlowitz reached out to me by email and we ended up having a respectful and productive email exchange regarding the relevant issues surrounding Ksav Chabad. His position is a lot clearer to me now, and I think he also took certain things on board that I clarified with him. The purpose of the Stam Forum (at least back in it's heyday before all the whats app groups took over) was to connect sofrim from around the world, to promote achdus and build bridges, as well as to offer support and advice. In that spirit, I felt I should write a follow up post, to clarify some of the issues and misconception...
אגרות קודש, כרך יא, ג'תשלב
ReplyDeleteמטעמי זהירות בכתבי הקדש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם אפילו בספרי הלכה ואגדה, ועאכו"כ בספרי תולדות. ולכן תמהתי על מה שעשה כת"ר כזה בסוף הספר. ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר - כיון שאין בה השם. והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה משא"כ בנדון זה
אגרות קודש, כרך יב, ד'מד
אחרי בקשת סליחתו, ואף שלכאורה הוא כבר לאחר מעשה, בכל זה אעורר במה שנדפסה כרטיס ההזמנה באותיות דכתב אשורית וגם בתגים, וידוע כמה טרחו ראשונים ואחרונים להתיר השימוש באגרות ובכיו"ב בכתב מרובע, ובכל אופן משתדלים לשנות הכתב עד כמה שאפשר מכתב אשורית שבסת"ם. ובטח האריכות לדווכתי' אך למותר, ומדובר בזה גם ביו"ד סו"ס רפ"ד בגליון מהרש"א שם (בשו"ת צור יעקב ספ"ב), ולפני זה בשו"ת הרמב"ם הובא בבית יוסף סי' רפ"ג. שו"ת הרדב"ז ח"ג וח"ד. ועוד
אגרות קודש, כרך יט, ז'קטז
במש"כ האם יש לחלק בין כתיבה להדפסה במכונת כתיבה – וכנראה כוונתו שהאחרון קיל. ולדידי אדרבה – חמור הוא, כיון שהוא בכתב מרובע (אף שבלא תגין) משא"כ כתיבה. והרי כבר נפס"ד ברוב האחרונים שיש קדושה בס' הנדפסים. וכמצויין בשד"ח פאת השדה לכללים אות ד' כלל לח
אגרות קודש אד"ש, כרך יט, ז'ריח
ועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבין הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על או מתחת לאבן הפנה – והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה – יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים – עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים.
תשובת הרמב"ם: נדפסה ביד החזקה (הוצאת שולזינגר) סוף ח"א סי' נז
see stam kehilchasan from rabbi sternbuch. He explains that ksav ivri was used until ezra hasofer reintroduced ksav ashiri because of the special kedusha of ksav ashiri.
ReplyDelete