האם מותר לכתחילה לכתוב אעור שיש בה נקב ויודע בודאי דהנקב יפל בחלל אות אבל לא יגע בו כלל?

Comments

  1. ואיך מתפרשים דברי המ"ב בס"ק ל"ד?

    ReplyDelete
    Replies
    1. דאי נימא דכל מה שחוששין לכתחילה הוא שלא יגע הנקב בהאות במקום אחד עכ"פ, נמצא דהיא היא חומרת הירושלמי שכ' המחבר בהמשך: 'אבל בירושלמי משמע שגם מבפנים צריך שיהא מקף קלף' כפי שביארו המ"ב בס"ק ל"ז ובביאו"ה ד"ה אבל בירושלמי. וא"כ הו"ל להמחבר לכתוב דינא דתלמודא דידן - דלא מצריכינן הקף גויל תוך האות - באופן של לכתחילה (דכן הוא לתלמודא דידן) וכשמביא הירושלמי שפיר מבואר דבפועל לא מקילינן כתלמודא דידן לכתחילה ומצריכין הק"ג תוך האות לחשוש לירושלמי.
      ומפני זה מוכרחים אנו לומר דלדעת הפמ"ג והמ"ב תרי דיני איכא: נקב תוך האות שלא נוגע בקווי האות כלל ונקב שנוגע במקום אחד עכ"פ. וצריכים לפלוג ולתני בדברי המחבר. דבכתבו דינא דתלמודא דידן באופן של בדיעבד ('אם לאחר שנכתב נקב .. כשר') כוונתו דלכחילה אין לכתוב אפי' אם לא יגע הנקב בקווי האות כלל ומ"מ אם עבר וכתב כשר לכתחילה. וכשממשיך 'אפי' נקב כל תוכו שהנקב ממלא כל החלל' זה באמת אינו כשר לכתחילה דבכגון דא חוששין לחומרת הירושלמי שמביא בהמשך ומצריכן לתקנו ולעשותו מוקף גויל בתוכו (ורק בשעת הדחק לא משגחינן בירושלמי לדעת הביאו"ה בס"ד אבל בירושלמי).

      Delete
  2. יפה כתבת, ודי למבין קושי ביאור לשון המחבר לפי זה

    ReplyDelete

Post a Comment

Popular posts from this blog

Ink, Kosher vs. non-Kosher

Question to Yosef Chaim B