The International STa"M Forum

bedieved? not mehudar?

שאלה:  מה הדין אם סוגר בתים סגר תפילין ורק חשב "לשם קדושת תפילין", אבל לא אמר בפיו כלום במהלך הסגירה. מה דין התפילין? והאם חייב לפותחם ולסוגרם מחדש ולומר בפה "לשם קדושת תפילין"? תשובה:  נראה לי שבדיעבד כשר, ואין צריך לפתוח שוב על מנת לסגור לשמה בדיבור. כי מבואר בשוע"ר סי' לב סעי' לא בנגע לעיבוד העור דהואיל ויש מכשירים בלא לשמה עכ"פ סמכינן על זה לענין שסגי במחשבה. וא"כ יש לומר כמו כן בהכנסת הפרשיות לבתים - הרי דעת הרמב"ם שגוף עשיית הבית אינו צריך להיות מעובד לשמו כמבואר בשוע"ר סי' לב סעי' נז, וכל שכן הכנסת הפרשיות לבית וסגירת הבית ואפילו תפירתו - אינו צריך לשמה לדעת הרמב"ם, וממילא דסמכינן על שיטתו בדיעבד אם חשב בלבד ולא הוציא בפיו [עיין ביאור הלכה סי' לג סעי' ד ד"ה אפילו, דמשמע שמיקל בדיעבד אפילו לא חשב, אלא הכניסן סתם. פשיטא דיסכים בדיעבד להקל בחשב לשמה]. ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: עשיית תפלין ותפירת ס"ת ע"י פסולים

יש פוסלים דבר זה משום שנעשה מעין צד"י פשוטה. לענ"ד זה כשר, ומותר להפריד. כמובן ראוי לשאול תינוק, וכאשר תינוק יקראם כדין - בודאי כשרות.

In the word "BABOKER", the following happened: 1. The first Beis came out perfectly normal. 2. As I was writing the base of the second Beis, it connected with the first and seemed to create a full connection so that there was one thick line of wet ink. 3. However, as I pulled the Kulmus down and off of the Klaf, they seperated and left exactly what you see here above: as small Negiya. As you can see, there is no roshem that there was ever any ink in between the two bases. Can I just scrape the small connection? Or no because of what happened in step 2?

עוקץ הל' נכנס לד'. יש לשאול תינוק בכיסוי כל החלק שתחת לרגל ימין של הד', אם יכירנה כד' יש להכשיר (וראוי לכתחילה למחוק מעט מאורך רגל ימין של הד'. כדי להמעיט כניסת ראש הל' לחללה. הרגל בלאו הכי דהויה וצריכה תיקון) ואם תינוק יקראנה ה' אז הד' פסולה וחייבת תיקון [בספר תורה שמועיל תיקון שלא כסדרן]. ויש למחוק את כל  רגל הימין ולחזור ולכתבה קצרה מעט, כדי שראש הל' לא יהא בחללה (כמה שאפשר פשוט שא"א למחוק מראש הל' - כי הוא שייך לשם קדוש. אמנם מכיון שצואר הל' דהוי ובלאו הכי יש להוסיף עליו דיו, ואפשר בכך להרחיב מעט את ראש הצואר בצד התחתון שלו כלפי למטה, כדי שעיקר הראש לא יהא כלל בחלל הדלי"ת

לענ"ד זה גולם, כי רובו מדובק לגוף. והמעט שבולט אינו גוף ועיקר היו"ד

the מנחת שי says that it should be written as one word, not two as the מסורה says. Does anyone know anyone who argues and says to write it as two?

 

I am still seeing lots of plastic retzuos the ones where the whole thick black  upper layer peels off, its been over a year since the scandal broke but plenty of people still have it, rabosai keep your eyes open for  it they are mamash possul

Since 1) women are obligated acc to many opinions in the Mivtzah and b) a common custom is for the owner to say shehechiyanu at completion (with a new fruit). So, for example, a woman who commissions a sefer in memory of, say, her late husband, and she is the owner, can / should she say shehechiyanu??? I've never seen it done, but why not?

שאלה:  הביאו לי תפילין רש"י לבדיקה, הפרשיות היו מונחות בבתים לפי סדר רש"י, אבל הפרשה 'והיה אם שמע' היה של ר"ת. כלומר, היה לה ריוח בסוף כמו שמשאירים לר"ת. היהודי שנתן את התפלין לבדיקה מניח רק תפלין רש"י.  א)  האם הוא יצא חובת תפילין עד היום? ב)  האם מותר למחוק את המילה האחרונה ולהאריך את האותיות עד סוף השורה? תשובה:  נלע"ד [בהסתמך על ספק האם אי פעם הניחום כר"ת, דבר שלא נראה כל כך במקרה הזה. וגם אם כן הניחום פעם כר"ת, לא פשוט כלל לומר שמי שעבר על דין מורידין להוריד תפלין דר"ת שכבר הניחום כן, ולעשותם רש"י, שאינו יוצא ידי"ח מצות תפלין דרש"י] דיצא ידי חובתו בהנחת תפלין כדין. מכיון שההנחה הפשוטה שלי [במקרה זה שמעולם לא הניחום בפועל כר"ת, ובצירוף ספק בדין מורידין הנ"ל] מותר למחוק את התיבות האחרונות על הארץ ולהאריכם שיגיעו עד סוף השיטה [כנהוג בתפלין דרש"י] - אם ירצה. פשוט שגם אם לא ימחקם התפלין כשרות, כי ריוח שלאחר על הארץ אינו פוסל, כמבואר בפוסקים. **** קיצרתי בביאור כמה ספיקות שיש במקרה זה

Very basic parshiyos, but the vov from udevash is problematic because of the thin line coming out of the head. Do we say it's too thin / negligible to be a shinoy tzurah or do we say because of ain shiur leuvei haos that it's a zayin?

שאלה:  סופר התחיל ס"ת חדש ושכח אות במילה בראשית, וקודם כתיבה אמר [שהוא כותב] 'לשם קדושה' וכן האזכרות 'לשם קדושה'. ושלח למחוק את השורה הראשונה שכתב, וכאשר חזר לכתוב שוב מחדש לא הזכיר [שוב] 'לשם קדושה'. האם אמירתו הראשונה הועילה או דילמא כיון שמחק הכל חשיב ככותב עכשיו ספר חדש, וכיון שעכשיו לא קידש - כל מה שכתב בפעם השניה פסול? תשובה:  לענ"ד לא הועילה אמירתו הראשונה אלא היא בטלה, והיה צריך לקדש הכתיבה פעם שניה, ומכיון שלא עשה כן הרי זה פסול. הרי זה דומה להפסק בין ברכה לתחילת עשיית מצוה, שהפסיד הברכה. משא"כ לאחר שהתחיל תחילת המצוה הרי כבר חלה הברכה, ואע"פ שהפסיק באמצע עשייתו עדיין הברכה תקפה.

נראה לי שכ"ף זו מרובעת ופסולה [לפי מנהג אשכנז]. פשוט שיש לתקנה [כפסק הפמ"ג] בהוספת דיו ואז תהא כשרה [ואינה תיקון שלא כסדרן, כי מעולם היתה לה צורת כ"ף, כמבואר בפמ"ג].

יש כאן נקב או חתך בגג התי"ו. השאלה, האם זה היה משעת הכתיבה שאז יהא פסול משום שאינו מוקף גויל [עד שיגרר מעט מעובי הגג מעל הנקב וסביבו, לעשותו מוקף גויל], או שנקל לומר מסתמא אירע אחר הכתיבה, ואין חסרון היקף גויל שאחר הכתיבה פוסל במשנה ברורה מבואר [כמדומה בשם הנו"ב] שאם יש סיבה חזקה לומר שלא היה בשעת הכתיבה, כגון שנוכל לסמוך על חזקת הסופר (או המגיה) שבודאי אם היה נקב זה היו תופסים הדבר, ויש להם חזקת כשרות, [או שמצורת החיתוך ניכר שקרה אחר הכתיבה] - יש להקל ולומר שאירע הדבר אחר כן. (אבל אם יהא ספק שקול, יש להחמיר בספק של תורה) איך להתאים פסק זה למציאות - תלוי בעיני המורה, האם מכיר את הסופר שיש לו חזקת כשרות וכו

קיי"ל ספר תורה מנוקד פסול [יו"ד סי' רעד] האם הדין שוה למזוזה ותפלין מסברא נראה שכן האם מישהו יודע איזה ספרים מדברים על זה

http://community.digitalboutique.co.il/globerman/en/ R' Sholem was a member of this Forum, any assistance would  be appreciated.

I have a customer with a shel yad (Rabeinu Tam) approx age 40 years, which has cracking on the end where the parsha begins being rolled. The ink is weak along a cluster of creases which exist at the far left edge of the parshiyos (in this case shema parsha). It's unlikely that even if I go over it, that it will be strong long term and will likely continue to crack. The Rosh parshiyos and the first three of the yad parshiyos seem solid and I'm not worried about them. Do I: 1) Fix as best as possible even though it will likely continue to deteriorate as the ink is quite brittle in that section? 2) Replace the last 2 parshiyos (I have some newer ones of similar level from a sofer that had a psul in the first parsha. So it won't cost the customer anything and therefore expense is not a factor in this decision). Although I am confident this option will last longer, the disadvantage is that the yad will now consist of two pieces (glued together). Which option is preferred