The International STa"M Forum

Has anyone ever heard of such a thing? Rather than opening side to side, someone wants it to open up and down.

Or for a sofer who was very close to Rabbi Eliezer Zirkind

Dear sofrim, a gezunten zummer, recently I was asked by friends who are looking for tefillin  to check out a Judaica store here in Israel that has an advertisement for tefillin for $144. On their website I've already read the following: "Sorry - we will not be able to accept for return or refund: Mezuzahs, Tallitot or Tefillin that have been used - even for one time" meaning, that if you find out that the tefillin is possul, you can't get your  money back. I read about the manager on their website that he is a graduate of very prestigious yeshivos, as well "expert Torah scribe, inspector and proofreader of religious STaM parchments." I was very suspicious, but I did my shlichut. I've called the store. I've talked to the manager, and asked him about the parshios inside. I've asked if I can see photos of the ksav. I was told that he is unable to send my photos, because they get the parshios from different sources and he cannot know where exactly th

Wishing everyone a good Moed and I hope everyone is having a great Pesach. This has probably been evident for some time but I regret to say that I am finding it harder and harder  to keep this forum going.  The forum has been going for about five years and clearly has proven its value with thousands of informative posts archived (many with excellent discussion in the comments) and still averaging close to 300 hits per day.  However I have neglected to add new members for a long time and this has stunted the growth and volume of new posts.  The reason is simply lack of time on my part. I would like to apologize to the many people who have emailed me in recent years to join the forum and I simply have not added them. Nor have I added quite a few newer members to the member list on the side bar. I wish to reiterate that I do not vet who can join - the forum is open to everyone - however in order to add new members I need to clean out the authors list (BlogSpot only allows 100 author

fitzrabin@schoolofstam.com

I'm sure everyone is too busy before Pesach but I get regular emails from around the world as my email address is the only one public on this page. The easy ones I answer right away but some that are more difficult I promise to post here to ask the opinions of our members, but of course I never get around to it.... So just quickly, here is my outstanding list, if anyone can post a reply I'd be much obliged.... 1) The yud below . The left part is a not attached but possibly still a shinuy to a small ches? 2) From a sofer in England : Shalom R. Gutnick, I wanted to post something about two sifrey torah that were stolen from a community in the UK so that people could a) keep an eye out and b) advise how one might go about tracking these down. But there doesn't seem to be an option to post anymore on the page that I could see. I know you periodically clear down infrequent posters. I don't know if the robbers knew exactly what they were stealing as I under

bedieved? not mehudar?

שאלה:  מה הדין אם סוגר בתים סגר תפילין ורק חשב "לשם קדושת תפילין", אבל לא אמר בפיו כלום במהלך הסגירה. מה דין התפילין? והאם חייב לפותחם ולסוגרם מחדש ולומר בפה "לשם קדושת תפילין"? תשובה:  נראה לי שבדיעבד כשר, ואין צריך לפתוח שוב על מנת לסגור לשמה בדיבור. כי מבואר בשוע"ר סי' לב סעי' לא בנגע לעיבוד העור דהואיל ויש מכשירים בלא לשמה עכ"פ סמכינן על זה לענין שסגי במחשבה. וא"כ יש לומר כמו כן בהכנסת הפרשיות לבתים - הרי דעת הרמב"ם שגוף עשיית הבית אינו צריך להיות מעובד לשמו כמבואר בשוע"ר סי' לב סעי' נז, וכל שכן הכנסת הפרשיות לבית וסגירת הבית ואפילו תפירתו - אינו צריך לשמה לדעת הרמב"ם, וממילא דסמכינן על שיטתו בדיעבד אם חשב בלבד ולא הוציא בפיו [עיין ביאור הלכה סי' לג סעי' ד ד"ה אפילו, דמשמע שמיקל בדיעבד אפילו לא חשב, אלא הכניסן סתם. פשיטא דיסכים בדיעבד להקל בחשב לשמה]. ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: עשיית תפלין ותפירת ס"ת ע"י פסולים

יש פוסלים דבר זה משום שנעשה מעין צד"י פשוטה. לענ"ד זה כשר, ומותר להפריד. כמובן ראוי לשאול תינוק, וכאשר תינוק יקראם כדין - בודאי כשרות.

In the word "BABOKER", the following happened: 1. The first Beis came out perfectly normal. 2. As I was writing the base of the second Beis, it connected with the first and seemed to create a full connection so that there was one thick line of wet ink. 3. However, as I pulled the Kulmus down and off of the Klaf, they seperated and left exactly what you see here above: as small Negiya. As you can see, there is no roshem that there was ever any ink in between the two bases. Can I just scrape the small connection? Or no because of what happened in step 2?

עוקץ הל' נכנס לד'. יש לשאול תינוק בכיסוי כל החלק שתחת לרגל ימין של הד', אם יכירנה כד' יש להכשיר (וראוי לכתחילה למחוק מעט מאורך רגל ימין של הד'. כדי להמעיט כניסת ראש הל' לחללה. הרגל בלאו הכי דהויה וצריכה תיקון) ואם תינוק יקראנה ה' אז הד' פסולה וחייבת תיקון [בספר תורה שמועיל תיקון שלא כסדרן]. ויש למחוק את כל  רגל הימין ולחזור ולכתבה קצרה מעט, כדי שראש הל' לא יהא בחללה (כמה שאפשר פשוט שא"א למחוק מראש הל' - כי הוא שייך לשם קדוש. אמנם מכיון שצואר הל' דהוי ובלאו הכי יש להוסיף עליו דיו, ואפשר בכך להרחיב מעט את ראש הצואר בצד התחתון שלו כלפי למטה, כדי שעיקר הראש לא יהא כלל בחלל הדלי"ת

לענ"ד זה גולם, כי רובו מדובק לגוף. והמעט שבולט אינו גוף ועיקר היו"ד

the מנחת שי says that it should be written as one word, not two as the מסורה says. Does anyone know anyone who argues and says to write it as two?

 

I am still seeing lots of plastic retzuos the ones where the whole thick black  upper layer peels off, its been over a year since the scandal broke but plenty of people still have it, rabosai keep your eyes open for  it they are mamash possul

Since 1) women are obligated acc to many opinions in the Mivtzah and b) a common custom is for the owner to say shehechiyanu at completion (with a new fruit). So, for example, a woman who commissions a sefer in memory of, say, her late husband, and she is the owner, can / should she say shehechiyanu??? I've never seen it done, but why not?

שאלה:  הביאו לי תפילין רש"י לבדיקה, הפרשיות היו מונחות בבתים לפי סדר רש"י, אבל הפרשה 'והיה אם שמע' היה של ר"ת. כלומר, היה לה ריוח בסוף כמו שמשאירים לר"ת. היהודי שנתן את התפלין לבדיקה מניח רק תפלין רש"י.  א)  האם הוא יצא חובת תפילין עד היום? ב)  האם מותר למחוק את המילה האחרונה ולהאריך את האותיות עד סוף השורה? תשובה:  נלע"ד [בהסתמך על ספק האם אי פעם הניחום כר"ת, דבר שלא נראה כל כך במקרה הזה. וגם אם כן הניחום פעם כר"ת, לא פשוט כלל לומר שמי שעבר על דין מורידין להוריד תפלין דר"ת שכבר הניחום כן, ולעשותם רש"י, שאינו יוצא ידי"ח מצות תפלין דרש"י] דיצא ידי חובתו בהנחת תפלין כדין. מכיון שההנחה הפשוטה שלי [במקרה זה שמעולם לא הניחום בפועל כר"ת, ובצירוף ספק בדין מורידין הנ"ל] מותר למחוק את התיבות האחרונות על הארץ ולהאריכם שיגיעו עד סוף השיטה [כנהוג בתפלין דרש"י] - אם ירצה. פשוט שגם אם לא ימחקם התפלין כשרות, כי ריוח שלאחר על הארץ אינו פוסל, כמבואר בפוסקים. **** קיצרתי בביאור כמה ספיקות שיש במקרה זה

Very basic parshiyos, but the vov from udevash is problematic because of the thin line coming out of the head. Do we say it's too thin / negligible to be a shinoy tzurah or do we say because of ain shiur leuvei haos that it's a zayin?